Daf 113b
וְהָא קָסָגְיָא תֵּיבָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ קַרְנָיו קָשְׁרוּ בַּתֵּיבָה וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ
Rachi (non traduit)
והא קא סגיא תיבה. והא התיבה מהלכת על פני המים מגבוה לנמוך נמצא חוטמו נשמטת מן התיבה ומת:
הָא אִיפְּנוֹ נְהִי דְּאִיפַּנּוֹ מִירוּשָׁלַיִם מִכּוּלַּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא אִיפַּנּוֹ
Rachi (non traduit)
נהי דאיפני מירושלים. כולה ר''ל קאמר לה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל אַיֵּה מֵתֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר מַאי לָאו מִדְּהָנֵי הֲווֹ הָנֵי נָמֵי הֲווֹ מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתֵיהּ וְהָא כִּדְאִיתֵיהּ
אֵיתִיבֵיהּ מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם הָכִי מֵתוּ אֶלָּא לְדִידָךְ אַמַּאי מֵתוּ מִשּׁוּם הַבְלָא
Rachi (non traduit)
מהבלא מתו. וקברום הבאים אחריהם בבתי קברות ואין לחוש לכל הארץ אלא לשאר ארצות שהיה שם מבול ונשקעו בטיט:
כִּדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ דִּכְתִיב הָכָא וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם וּכְתִיב הָתָם וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה
Rachi (non traduit)
ברותחין נידונו. ונמצא נמלג ברותחין:
אִיכָּא דְּאָמְרִי אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִשּׁוּם הָכִי הֲוַי חָרָבָה אֶלָּא לְדִידָךְ מַאי חָרָבָה חָרָבָה שֶׁהָיְתָה מֵעִיקָּרָא
Rachi (non traduit)
חרבה דמעיקרא. קודם מבול:
וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חָרָבָה כִּדְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל דָּגִים שֶׁבַּיָּם שֶׁנֶּאֱמַר מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם
Rachi (non traduit)
מכל אשר בחרבה. לאפוקי דגים שבים:
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְינוּ דְּקָם רֵימָא הָתָם אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יָרַד רֵימָא הֵיכָא קָם אָמַר רַבִּי יַנַּאי גּוּרִיּוֹת הִכְנִיסוּ בַּתֵּיבָה
Rachi (non traduit)
דהיינו דקם רימא התם. הראם זכר ונקבה שהוא גדול ואינו יכול ליכנס לתיבה עמדו שם:
גוריות. הכניסם לתיבה:
Tossefoth (non traduit)
היינו דקם רימא התם. ואע''ג דכל השאר מתו בהבלא מחמת שהיה גדול וגבור לא הזיק לו ההבל:
וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חֲזֵי לִי אוּרְזִילָא דְּרֵימָא (בַּת) [בַּר] יוֹמֵאּ וְהָוֵי כְּהַר תָּבוֹר וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הָוֵיא אַרְבְּעִין פַּרְסֵי מְשָׁכָא דְּצַוְּארֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישָׁא פַּרְסָא וּפַלְגָא רְמָא כַּבָּא וּסְכַר יַרְדְּנָא
Rachi (non traduit)
אורזילא. הוא ראם דימא שהוא על שפת הים:
בר יומא. ביום שנולד:
משכא דצוארי'. משך צוארו:
בי מרבעתא דרישיה. בי מרבץ של ראשו:
רמא כבא וסכר לירדנא. הטיל גלל בירדן וסכר הירדן וסתם הילוך מימיו כבא כמו (עירובין דף כט:) כיבוי דרעותא דניסן:
Tossefoth (non traduit)
אורזילא דרימא. גר' ר''ת פי' עופר של ראם דעופר האילים מתרגמי' אורזילא דאיילא (שיר ב) ורימא הוא ראם ולא כרבי שמואל דגרס בהמוכר את הספינה (ב''ב דף עג:) אורזילא דימא ומפרש דג של ים ואגב ריהטיה לא דק דהא אמר הכא לא נגזרה גזרה על דגים שבים ואותם בופל''ש שאנו קורין ראם ליתא וחלבם אסור דראם ודאי מין חיה הוא וחלבו מותר כדכתיב אקו ודישון ומתרגמינן ויעלא ורימא ובופל''ש שבמקומינו קטנים דאין לומר שהוא מין ראם ויש במינו גדול דא''כ מאי קשיא ליה היכא קם הא לא קשיא ליה אריה דבי עילאי בפרק אלו טרפות (חולין דף נט:) היכא קם שהיו אריות אחרים קטנים שיכול להכניס ועוד הא קא חזינן דאותן בופל''ש בני מלאכה נינהו ומושכין בקרון וחורשין בהן וראם לאו בר מלאכה הוא דכתיב התקשר ראם בתלם עבותו אם ישדד עמקים אחריך (איוב לט):
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן רֹאשׁוֹ הִכְנִיסוּ לַתֵּיבָה וְהָאָמַר מָר מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישָׁא פַּרְסָא וּפַלְגָא אֶלָּא רֹאשׁ חוֹטְמוֹ הִכְנִיסוּ לַתֵּיבָה
Rachi (non traduit)
חוטמו. שיוכל להנשים:
וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְדִבְרֵי רֵישׁ לָקִישׁ קָאָמַר
Rachi (non traduit)
לא ירד מבול לא''י. ולמה ליה לשנויי הכי. לימא דהתם קם נ''ל דל''ג:

וּלְטַעְמָיךְ תֵּיבָה הֵיכִי סָגְיָא וְעוֹד עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הֵיכָא קָאֵי אֶלָּא נֵס נַעֲשָׂה לָהֶם שֶׁנִּצְטַנְּנוּ בְּצִידֵּי הַתֵּיבָה
Rachi (non traduit)
עוג מלך הבשן. דכתיב ביה ויבא הפליט וא''ר יוחנן (נדה דף סא:) זה עוג שפלט מאנשי דור המבול:
וליטעמיך תיבה היכי סגיא. והלא זפותה היא מבית ומבחוץ כדכתיב וכפרת אותה וגו' (בראשית ו':
י''ד) וכיון דרותחין הן היא מהלכת שאין זפתה נפשר:
נס נעשה ונצטננו המים. שבצידי התיבה ושם עמד עוג והראם וגם הזפת לא נפשר והראם לא הוצרך לתיבה ומפני גובהן לא טבעו:
וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן [בֶּן לָקִישׁ] נְהִי נָמֵי דְּיָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָא לָא פָּשׁ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מְצוּלָה שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ שָׁם וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם אִי אֶפְשָׁר דְּלָא אִידְּבַקוּ
Rachi (non traduit)
הא לא פש. מן המתים שם כלום דאיידי דגבוה היא השפילום המים לבבל שהיא מצולה:
למה נקרא שמה מצולה. דכתיב (ישעיהו מ''ד:
כ''ז) האומר לצולה חרבי:
אי אפשר דלא אדביקו. בטיט:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁמְּנַעֶרֶת עֲשִׁירֶיהָ וְהָא קָחָזֵינַן דְּהָווּ תְּלָתָא דָּרֵי לָא מָשְׁכִי
Rachi (non traduit)
שמנערת עשיריה. מפני שאינן מרחמים על הבריות כדאמרינן במסכת ביצה (דף לב:) עשירי בבל יורדי גיהנם הן:
אָמַר רַבִּי אַמֵּי כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל כְּאִילּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל כְּאִילּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּאִילּוּ אוֹכֵל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים
Rachi (non traduit)
כאילו אוכל שקצים ורמשים. של מבול:
שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ
וּרְמִינְהִי אוֹ קָרְבָּן שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁנִּקְרְאוּ קָרְבָּן שֶׁנֶּאֱמַר וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'
Rachi (non traduit)
או קרבן שומע אני כו'. קרבן דכתיב בשחוטי חוץ (ויקרא י''ז:
ד') להקריב קרבן וגו' דריש ליה בת''כ על הקרבן חייב ואינו חייב על השוחט חולין בפנים או קרבן לאו להכי אתא אלא לחייב על קדשי בדק הבית ששחטן בחוץ שאף הן נקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר ל''א:נ') ונקרב את קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד ואין זה אלא לבדק הבית:
תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ מִי שֶׁרָאוּי לָבֹא בְּאֹהֶל מוֹעֵד יָצְאוּ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁאֵינָן רְאוּיִן
Tossefoth (non traduit)
יצאו קדשי בדק הבית. בלשון אחר פי' בקונטרס דממעט אפי' תמימים דהא פרת חטאת תמימה וממעטא משום דאינה ראויה לפתח אהל מועד ונראה דאין זו ראיה דפרת חטאת לא קיימא למזבח ולאו מתפיס תמימים לבדק הבית הא אמר בסוף תמורה (דף לג:) דכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם ונמכרו לצורכי עולות ושלמים וא''ת מאי שנא קדשי בדק הבית תמימים משעירי יוה''כ דאמר בפ' שני שעירי (יומא דף סב:) דחייב על שניהם בחוץ הואיל וראויים לשעיר הנעשה בחוץ וכ''ש הנך דאין יוצאין מידי מזבח וי''ל כיון דעדיין לאו קדשי מזבח נינהו לא חשיבי ראוין לפתח אהל מועד:
אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן רְאוּיִן וְלֹא אוֹצִיא אֶת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהוּא רָאוּי לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד תַּלְמוּד לוֹמַר לַה' לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁאֵינוֹ מְיוּחָד לַה'
Rachi (non traduit)
שאין ראוין לפתח אהל מועד. אני שמעתי בסדר יומא לפי שסתמן בעלי מומין דקי''ל המתפיס תמימים לבדק הבית עובר בעשה במס' תמורה (דף ז:) אבל לענין הסוגיא אני למד כאן דאפילו תמים נמי קרי אינו ראוי דלא הועתד לבא אל אהל מועד דהא פרת חטאת תמימה היא וקרי לה אינו ראוי:
אוציא את אלו שאין עתידין לאהל מועד. ולא אוציא שעיר המשתלח דראוי הוא שהוא תמים דבעינן שיהא ראוי לשם דלא ידעינן הי מתרמי זה שמעתי ולפי סוגיא של שמועה זו משמע דקרי ליה ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ווידוי:
ת''ל לה'. להקריב קרבן לה' המיוחד לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד לשם:
לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם הַגְרָלָה כָּאן לְאַחַר הַגְרָלָה אַחַר הַגְרָלָה נָמֵי הָאִיכָּא וִידּוּי
Rachi (non traduit)
קודם הגרלה. הוי ראוי ועתיד ליכנס משום הגרלה ואי לאו דמעטינן מלה' ה''א לחייב:
אחר הגרלה. לא ראוי לבא הוא ומימעיט מאל פתח:
הא איכא וידוי. דבעי ליכנס להתוודות עליו:
Tossefoth (non traduit)
כאן קודם הגרלה כו'. בפ' שני שעירי (יומא דף סב:) אמרי' דחייב על שניהם והיינו למסקנא דשמעתין דמשני כאן קודם וידוי וכו' אבל קודם הגרלה חייב דראוי לשעיר הנעשה בחוץ:
אֶלָּא אָמַר רַב מַנִּי לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם וִידּוּי כָּאן לְאַחַר וִידּוּי
Tossefoth (non traduit)
כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי. ומדפטר קרא קודם וידוי כ''ש לאחר וידוי וכי איצטריך פתח אהל מועד משום פרה ומשום קדשי בדק הבית ומיהו היא גופה תימה אמאי לא ממעטינן מלה' ובפ''ק דתמורה (דף יג.) גרס בכל הספרים ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהם ראויין לפתח אהל מועד ת''ל לה' שמיוחדים לה' יצאו אלו שאין מיוחדין לה' ומיהו קדשי בדק הבית שפיר מיקרו מיוחדין לה' דכולם לשמים וע''כ נמי לא גרס פרת חטאת בבריית' דלא תיקשי מתני' ועוד אצטריך אל פתח אהל מועד למעוטי גגו כדאמרינן לעיל בפ' השוחט והמעלה (זבחים דף קז:):
הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע
וְהָא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
Rachi (non traduit)
תיפוק לי מאל פתח אהל מועד. דהא לאו ראוין הן לבא לעזרה:
then they were removed! (1) — Granted that they had been cleared away from Jerusalem, they had not been cleared away from the whole of Eretz Israel. Others state, Resh Lakish refuted R. Johanan: ‘Where are the dead of the Flood; where are the dead of Nebuchadnezzar?’ Surely then, since the latter were [in Eretz Israel], the former too were there? — Why say thus? each had its own state. (2) Resh Lakish refuted R. Johanan: Whatsoever was in the dry land, died: (3) according to my opinion that the Flood descended to Eretz Israel, it is well: for that reason they died. But on your view, why did they die? — Because of the heat, in accordance with R. Hisda. For R. Hisda said: With hot passion they sinned, and by hot water they were punished. [For] here it is written, And the water cooled; (4) whilst elsewhere it is said, Then the king's wrath cooled down. (5) Others state, R. Johanan refuted Resh Lakish: Whatsoever was in the dry land, died. On my opinion that the Flood did not descend to Eretz Israel, it is well: for that reason is it called dry land. But on your view, what is the meaning of ‘dry land’? — The place which was originally dry land. And why does he specify ‘dry land’? (6) — In accordance with R. Hisda. For R. Hisda said: In the generation of the Flood the decree [of destruction] was not decreed against the fish in the sea, because it says, ‘Whatsoever was in the dry land died’, but not the fish in the sea. On the view that the Flood did not descend there, it is well: thus the re'em (7) stayed there. But on the view that it did descend, where did it stay? (8) — Said R. Jannai: They took the young [of the re'em] into the Ark. But surely Rabbah b. Bar Hanah said: I saw a sea re'em, one day old, which was as big as Mount Tabor. And how big is Mount Tabor? Forty parasangs. (9) Its neck, stretched out, was three parasangs; the place where its head rested was a parasang and a half. It cast a ball of excrements and blocked the Jordan! — Said R. Johanan: They took its head [only] into the Ark. But a master said: The place where its head rested was three parasangs? — Rather, they took the tip of its nose into the Ark. But surely R. Johanan said: The Flood did not descend in Eretz Israel? (10) — He explains [it thus] on the view of Resh Lakish. But the Ark plunged up and down? (11) — Said Resh Lakish: They tied its horns to the Ark. (12) But surely R. Hisda said: The people in the generation of the Flood sinned with hot passion, and with hot water they were punished? (13) — And on your view, how could the Ark travel [at all]? (14) Moreover, how did Og king of Bashan stand? (15) Rather, a miracle was performed for it [the water], and it was cooled at the side of the Ark. Now according to Resh Lakish, even granted that the Flood fell upon Eretz Israel, surely, however, none [of the dead] were left there. For Resh Lakish said: Why was it [Babylon] called Mezulah? Because all the dead of the Flood were dumped [niztallelu] there? And R. Johanan said: Why was it called Shinar? Because all the dead of the Flood were shaken out thither [nin'aru lesham]? — Yet it was impossible that some should not have cleaved [remained]. R. Abbahu said: Why was it called Shinar? — Because it shakes out its wealthy men [mena'ereth ‘ashirim]. (16) But we see that there are [wealthy people there]? — They do not last three generations. R. Ammi said: He who eats earth of Babylon is as though he ate the flesh of his ancestors. (17) It has also been learnt likewise: He who eats earth in Babylon is as though he ate the flesh of his ancestors. Some say, It is as though he ate of abominations and creeping things. (18) THE SCAPEGOAT. [Is it not eligible to come to the door of the tent of meeting?] Surely the following contradicts it: Or sacrifice [Korban]: (19) I might understand even sacred things of the Temple Repair, (20) which are designated Korban, as it says, And we have brought the Lord's Korban [offering]. (21) Therefore it states, and bringeth it not unto the door of the tent of meting: [the law applies only to] what is eligible to come to the door of the tent of meeting; hence sacred things of Temple Repair, which are not thus eligible, (22) are excluded. (23) I might think that I exclude these, which are not eligible, but I do not exclude the scapegoat that is sent away, which is eligible to come to the door of the tent of meeting: (24) therefore it states, [to sacrifice it] unto the Lord, which excludes the scapegoat, as that is not dedicated to the Lord? — There is no difficulty: the one means before the casting of lots; (25) the other means after the casting of lots. After the casting of lots too there is still the confession? (26) — Rather, said R. Mani, there is no difficulty: The one means before confession; the other means after confession. A ROBA’ AND A NIRBA’. But this too I may infer from ‘unto the door of the tent of meeting’? (27)

(1). In any case then Eretz Israel is free from lost graves.
(2). The latter had been in Eretz Israel, and cleared out, but the former were never there.
(3). Gen. VII, 22.
(4). Ibid. VIII, 1. E.V. abated.
(5). Est.VII, 10. In both cases the root שכך is used, giving them the same meaning, and proving that the water was hot when it descended. — This heat spread to Eretz Israel.
(6). Obviously all land where people lived was dry before the Flood.
(7). A huge animal, too large to enter the Ark.
(8). That it was able to survive the flood.
(9). A Persian mile, nearly four English miles. — This passage occurs in a series of ‘tall’ stories by Rabbah b. Bar Hanah related in B. B. 73a seq., which were probably veiled allegories on the political and social conditions of the time.
(10). Hence he needs no explanation at all.
(11). And this would cause the re'em to slip out and drown.
(12). To secure it.
(13). It would have been scalded.
(14). Since its seams were caulked with pitch, why did not the pitch dissolve in the hot water and leave the Ark unseaworthy?
(15). According to legend he was such a giant that he escaped from the Flood (Nid. 61b). Why wasn't he scalded by the hot water?
(16). People cannot be wealthy there.
(17). Who died there.
(18). V. Shab. 113b.
(19). Lev. XVII, 8.
(20). V. p. 74 n. 7.
(21). Num. XXXI, 50. The verse continues: of jewels of gold, armlets, etc.; hence it obviously refers to sacred things of Temple Repair.
(22). Because only blemished animals can be consecrated for Temple Repair, and such are not eligible for a sacrifice.
(23). If one slaughtered these without as a sacrifice, he is not culpable.
(24). As we do not know which will be sacrificed and which will be sent away, until the lots are cast.
(25). To determine which shall be sacrificed and which sent away; V. Lev. XVI, 8. At that stage it is eligible to come to the tent of meeting.
(26). Which is made over that goat, v. ibid. 21. That was made within.
(27). Why does the Mishnah quote a different prooftext here?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source